אחד הצעדים הראשונים במעבר לחיים תקינים
זה לשים לב לחלוקת האנרגיה שלנו.
כעת תדעו איך.
זה לשים לב לחלוקת האנרגיה שלנו.
כעת תדעו איך.
החיים הם רצף אחד ארוך של אירועים. טובים יותר, טובים פחות, בניהם יש הרבה אירועים שהם משני חיים, אבל רק אחד או ממש בודדים מהם יהיו כאלה שיחלקו את החיים שלנו ל"לפני ואחרי". כל אחד ואחת מתישהו יפגוש איזה אירוע משנה חיים, בתוך רצף החיים.
יכול להיות שלא תראו אירועים מסוימים כ"משני חיים" והם נראים לכם מובן מאליו, כי זה תלוי ביכולות התגובה וההכלה של כל אחד, אבל תמיד תמיד יש 'רגעים מכוננים' שאם נדע לשים לב מה הנתונים מספרים בהם יהיו לנו הרבה "לפני ואחרי" קטנים כאלה, רגעים של תובנות שישפרו את החיים
במנות קטנות.
בהרבה מהאירועים האלה אנו נדרשים להתגייס לעזרה, ולא פעם אנחנו מחליטים לעזוב הכל ולהתמסר טוטאלית לטיפול בקרובים אלינו.
החלטה כזו היא הדבר הכי בסיסי, מתבקש, משפחתי וחברתי שיכול להיות.
זה נכון, אלא שבאופן כללי 'התמסרות טוטאלית' צריכה להיות מותאמת לנתונים הנוספים שמתקיימים במציאות שלנו באותו רגע, ועלולה לגרום לתוצאות לא רצויות, אפילו כמו במקרה שהיה לי לפני הרבה שנים וגרם ממש לקריסה.
מה שקורה בתפיסת המסירות הטוטאלית, וזה קורה הרבה פעמים במצבים של טיפול בבני משפחה, זה שאנחנו מוותרים לגמרי על עצמנו, מוחקים את כל הצרכים שלנו ומעבירים את כל תשומת הלב והאנרגיה למשהו אחר. וזה עלול לרוקן ולהתיש אותנו.
מי כאן קרה לו שעזב הכל והתמסר למשהו ששאב ממנו את כל האנרגיה ורוקן אותו? בבית בזוגיות בעבודה במשפחה...
זה יכול להגיע בכל מיני סיטואציות.
התמסרות טוטאלית היא מסירה של כל מה שיש לנו, והתרוקנות מהמשאבים הפנימיים שלנו.
אחד הצעדים הראשונים במעבר לחיים תקינים, אפילו סבירים, זה לשים לב לאנרגיה שלנו, לפיזור של האנרגיה שלנו.
התמסרות היא לאיזה כיוון אנחנו מוסרים את האנרגיה שלנו, את תשומת הלב שלנו.
כדי לשמור על האנרגיה ולדעת שהיא שומרת עלינו בחזרה יש שלושה דברים שכדאי שנברר עם עצמנו:
1. האם מתקיים איזון בין החלקים השונים בחיים שלנו? עבודה, בית, ילדים, זוגיות, ועצמנו! לא לשכוח את עצמנו!
2. האם החלוקה בהלימה לנתונים שמתקיימים במציאות? איפה צריך להשקיע יותר ברגע הזה, לאור הנתונים והאילוצים שמתקיימים בעולם שלכם, וגם- עד מתי! חשוב להציב גבולות להתמסרות חכמה. כמובן שאפשר להגמיש אותם כשצריך, אבל לתת מסגרת, זה נותן לנו יציבות ותמיכה להחלטות ולתזמונים של כל המערך הזה. ואם הייתי עושה איתכם עכשיו נניח תהליך ליווי, הייתי מבקשת ממש לעשות רשימה עם תחומי החיים וכמה אחוזים אתם מקדישים לכל חלק. תנסו את זה בבית.
3. האם אתם שומרים על הצרכים שלכם? בתוך תקופות מורכבות, היכולת להזין ולהתמסר לחלקים אחרים במערכת הגדולה של החיים, זה לדעת שאתם מוזנים בעצמכם, שיש לכם מקור אנרגיה שממלא אתכם כדי שיתאפשר לכם לתת ולהעביר הלאה. זה חוק טבע, אי אפשר להעביר אנרגיה ממקור ריק, זו יכולה להיות חברה טובה, הורים תומכים, מנטור או פסיכולוג/פסיכולוגית, קבוצת תמיכה וגם זוגיות תומכת שהיא אחד הדברים הכי חזקים בחיים.
הרבה פעמים נכניס ברשימה הזאת אחוזים שונים לגמרי ממה שקורה במציאות, אז כדאי לברר את הנתונים האמיתיים ולא התפיסתיים.
כשפורשים את זה מול העיניים זה ממש כמו מפה, אפשר לראות כמה אחוזים אנחנו מקדישים לכל תחום בחיים שלנו ואיך אפשר להזיז מכאן
לשם כדי ליצור איזון במערכת, והכי חשוב - להיות בראש הרשימה!
יכול להיות שלא תראו אירועים מסוימים כ"משני חיים" והם נראים לכם מובן מאליו, כי זה תלוי ביכולות התגובה וההכלה של כל אחד, אבל תמיד תמיד יש 'רגעים מכוננים' שאם נדע לשים לב מה הנתונים מספרים בהם יהיו לנו הרבה "לפני ואחרי" קטנים כאלה, רגעים של תובנות שישפרו את החיים
במנות קטנות.
בהרבה מהאירועים האלה אנו נדרשים להתגייס לעזרה, ולא פעם אנחנו מחליטים לעזוב הכל ולהתמסר טוטאלית לטיפול בקרובים אלינו.
החלטה כזו היא הדבר הכי בסיסי, מתבקש, משפחתי וחברתי שיכול להיות.
זה נכון, אלא שבאופן כללי 'התמסרות טוטאלית' צריכה להיות מותאמת לנתונים הנוספים שמתקיימים במציאות שלנו באותו רגע, ועלולה לגרום לתוצאות לא רצויות, אפילו כמו במקרה שהיה לי לפני הרבה שנים וגרם ממש לקריסה.
מה שקורה בתפיסת המסירות הטוטאלית, וזה קורה הרבה פעמים במצבים של טיפול בבני משפחה, זה שאנחנו מוותרים לגמרי על עצמנו, מוחקים את כל הצרכים שלנו ומעבירים את כל תשומת הלב והאנרגיה למשהו אחר. וזה עלול לרוקן ולהתיש אותנו.
מי כאן קרה לו שעזב הכל והתמסר למשהו ששאב ממנו את כל האנרגיה ורוקן אותו? בבית בזוגיות בעבודה במשפחה...
זה יכול להגיע בכל מיני סיטואציות.
התמסרות טוטאלית היא מסירה של כל מה שיש לנו, והתרוקנות מהמשאבים הפנימיים שלנו.
אחד הצעדים הראשונים במעבר לחיים תקינים, אפילו סבירים, זה לשים לב לאנרגיה שלנו, לפיזור של האנרגיה שלנו.
התמסרות היא לאיזה כיוון אנחנו מוסרים את האנרגיה שלנו, את תשומת הלב שלנו.
כדי לשמור על האנרגיה ולדעת שהיא שומרת עלינו בחזרה יש שלושה דברים שכדאי שנברר עם עצמנו:
1. האם מתקיים איזון בין החלקים השונים בחיים שלנו? עבודה, בית, ילדים, זוגיות, ועצמנו! לא לשכוח את עצמנו!
2. האם החלוקה בהלימה לנתונים שמתקיימים במציאות? איפה צריך להשקיע יותר ברגע הזה, לאור הנתונים והאילוצים שמתקיימים בעולם שלכם, וגם- עד מתי! חשוב להציב גבולות להתמסרות חכמה. כמובן שאפשר להגמיש אותם כשצריך, אבל לתת מסגרת, זה נותן לנו יציבות ותמיכה להחלטות ולתזמונים של כל המערך הזה. ואם הייתי עושה איתכם עכשיו נניח תהליך ליווי, הייתי מבקשת ממש לעשות רשימה עם תחומי החיים וכמה אחוזים אתם מקדישים לכל חלק. תנסו את זה בבית.
3. האם אתם שומרים על הצרכים שלכם? בתוך תקופות מורכבות, היכולת להזין ולהתמסר לחלקים אחרים במערכת הגדולה של החיים, זה לדעת שאתם מוזנים בעצמכם, שיש לכם מקור אנרגיה שממלא אתכם כדי שיתאפשר לכם לתת ולהעביר הלאה. זה חוק טבע, אי אפשר להעביר אנרגיה ממקור ריק, זו יכולה להיות חברה טובה, הורים תומכים, מנטור או פסיכולוג/פסיכולוגית, קבוצת תמיכה וגם זוגיות תומכת שהיא אחד הדברים הכי חזקים בחיים.
הרבה פעמים נכניס ברשימה הזאת אחוזים שונים לגמרי ממה שקורה במציאות, אז כדאי לברר את הנתונים האמיתיים ולא התפיסתיים.
כשפורשים את זה מול העיניים זה ממש כמו מפה, אפשר לראות כמה אחוזים אנחנו מקדישים לכל תחום בחיים שלנו ואיך אפשר להזיז מכאן
לשם כדי ליצור איזון במערכת, והכי חשוב - להיות בראש הרשימה!